כלנית מצויה היא הפרח השכיח ביותר והאהוב ביותר בישראל, והיא גדלה מהחרמון ועד למדבר. הכלניות נתפסות כפרח אדום, אבל באזורים שונים ניתן למצוא כלניות בצבעים נוספים: לבנות, ורודות, סגולות, ואף כחולות. אז מדוע במקום אחד גדלות רק כלניות אדומות, כמו ב”דרום אדום”, ובמקום אחר במגוון צבעים?
כדי לענות על כל השאלות האלה נפתח ב-2019 מיזם מדע אזרחי בשיתוף פעולה של פרופ’ יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, עם החברה להגנת הטבע. שיתוף הפעולה של הציבור במיזם הוביל לדיווח של מאות תצפיות בכלניות מכל רחבי הארץ, בטופס אינטרנטי פשוט.
התצפיות עובדו ונותחו, ולאחרונה פורסם מאמר מדעי על תוצאות סקר הכלניות בכתב העת American Journal of Botany. כך מספר פרופ’ יובל ספיר על המחקר: “בזכות מאות התצפיות שהתקבלו הצלחנו לשרטט לראשונה את מפת הצבעים של כלניות ישראל. התצפיות הראו תבנית ברורה: אוכלוסיות שבהן מגוון צבעי פרחים (אדום, סגול, כחול ולבן) מופיעות רק באזורים גשומים ובעלי קרקע עשירה במים, כלומר באזורים ים-תיכוניים שבהם המשקעים עולים על 450 מ”מ בשנה. לעומת זאת, אוכלוסיות שבהן כלניות אדומות בלבד נפוצות גם באזורים ים תיכוניים וגם באזורים היבשים והחמים יותר של הארץ, בקרקעות גירניות שבהן ריכוז הסידן הפחמתי (CaCO₃) גבוה מ־15%.
תבנית זו מצביעה על כך שצבעי הפרחים אינם רק תוצאה של העדפות מאביקים, אלא גם של התאמה לתנאי הסביבה. הכלניות האדומות מותאמות לאזורים שחונים ולקרקעות יבשות גירניות, בעוד שכלניות בעלות פרחים בצבעים אחרים (סגול לבן ורוד) יכולות לגדול באזורים לחים יותר”.
במחקר המשך שבוצע ב־18 אתרים הפזורים לאורך ההשתנות ההדרגתית של האקלים בישראל, מהאזור הים-תיכוני בגליל התחתון ועד לאזור היובשני במערב הנגב (עוטף עזה), נמצא כי גם מועד הפריחה משתנה בין הצבעים: הכלניות הלא-אדומות פורחות מוקדם יותר בעונה, לרוב בינואר-פברואר. באוכלוסיות מעורבות, הכלניות האדומות פורחות בממוצע שבועיים מאוחר יותר מהכלניות הלא-אדומות, בעיקר באביב המוקדם (מרץ אפריל), ובאוכלוסיות שבהן כלניות אדומות בלבד באזורים היבשים, מועד הפריחה הוא מאוחר יותר.
ההבדלים הללו קשורים לגורמים אביוטיים כמו מליחות הקרקע, רמת הגיר, והטמפרטורה הממוצעת, ומשפיעים גם על פעילות המאביקים. בעוד שבאזורים הים-תיכוניים המבקרים העיקריים הם דבורים וזבובים, שמבקרים בעיקר כלניות לבנות וסגולות, באזורים היבשים שבהם הפריחה מאוחרת, יש התאמה לזמן ההגחה של חיפושיות פרחים (גלאפיריות) שהן המאביקות העיקריות של הכלניות האדומות.
הנתונים שנאספו מפרויקט המדע האזרחי מהווים בסיס להבנת השונות הגנטית המרחבית, והתהליכים האקולוגיים והאבולוציוניים שיוצרים ומשמרים את מגוון הצבעים של כלניות ישראל. סקר הכלניות מאפשר לשלב את הציבור במחקר מדעי החושף כיצד צבעי הפרחים והפריחה משקפים את האיזון העדין בין אקלים, קרקע ומאביקים, ותורם לשמירה על המגוון הביולוגי של ישראל.
כעת, יוצאים החברה להגנת הטבע וצוות המחקר בקריאה לציבור להמשיך ולדווח על כלניות ברחבי הארץ. המשך סקר הכלניות נועד לאסוף נתונים רב שנתיים, לאורך זמן, על מנת להבין את השפעת שינוי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים על הדינמיקה של פריחת הכלניות.
ראיתם כלניות? דווחו בטופס!
אתר המיזם
תצפיות קודמות בסקר הכלניות
צילום תמונת הנושא: דרור בן-דוד, iNaturalist